052-4831204

לימור פרנקו

טיפול רגשי לילדים והדרכת הורים

כבר למעלה מ 20 שנה שהורים מפקידים בידי את הדבר הכי יקר להם,הילדים.  במהלך השנים עבדתי עם ילדים, נוער והורים במסגרות שונות ולמדתי ועברתי אין סוף הכשרות, בארץ ובחו"ל. אחרי כל המסע הזה זיקקתי לי את כל הידע, התובנות והכלים השונים מתחום הטיפול הדינמי, הטיפול הקוגנטיבי -התנהגותי, אימון ילדים, מיינדפולנס ועוד, לתוך תהליך טיפולי ממוקד צרכים ומטרות.התהליך הממוקד מאפשר לאבחן את הקשיים הספציפיים והייחודיים לכל ילד ולבנות לו תוכנית טיפולית המתייחסת לקשיים אילו, תוך גישה אינטגרטיבית שמתייחסת בטיפול גם להוריו, לבית הספר או לסביבות הרחבות יותר הרלוונטיות. אם הילד שלכם סובל מקשיים רגשיים למיניהם, קשיים חברתיים, הפרעת קשב וכדו'- בואו להתייעץ.

לימור פרנקו

טיפול רגשי לילדים והדרכת הורים

איך אני יכולה לעזור?

פיתוח כישורים חברתיים לילדים

זה שובר לנו את הלב בתור הורים כשהילדים שלנו בודדים ולא יוצרים קשרים חברתיים משמעותיים. זה עוד יותר שובר לנו את הלב אם הילד שלנו הוא קורבן להצקות ולחרם חברתי.
קושי בכישורים חברתיים עלול לפגוע קשות בדימוי העצמי של הילד, בחוויות הילדות שלו ובשמחת החיים שלו, כמו גם לעצב את דפוסי יחסיו בעתיד.  החלק האופטימי בכול הסיפור- מיומנויות ניתן ללמד!!

טיפול בקשיים בוויסות הרגשי

מכירים את זה שהילד נשכב על הרצפה בקניון וצורח בקולי קולות?  מכירים את הטלפון הזה מהגננת/ מורה שמספרת שהילד שלך שוב הגיב בקיצוניות ובחוסר שליטה? היום אנו יודעים בהחלט שיש ילדים שמתקשים יותר בוויסות הרגשי. את הוויסות אנו רוכשים עוד בתקופת הילדות וחשוב לעזור לילד המתקשה לבנות ולאמן שריר זה מוקדם ככול האפשר. 

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

ילדים עם קשיי קשב וריכוז זקוקים פעמים רבות לסיוע בתחום ההתנהלות היומיומית וסיוע בתחום ההתנהגותי-רגשי.
מחקרים בתחום הרגשי מצאו כי אצל רוב בני האדם יש נטייה לחשיבה שלילית אבל אצל ילדי קשב, כמו כול דבר, נטייה זאת מוגברת אף יותר. העבודה הטיפולית עם ילדי קשב כוללת פסיכו-חינוך על הפרעת הקשב ועבודה רגשית המשלבת לימוד דפוסי התנהלות ודפוסי התנהגות יעילים ואדפטיביים יותר.

הדרכת הורים

 

בעוד שטיפולים רגשיים עם הילד או הילדה יכולים להיות יעילים, רבים המקרים כי הדרכת הורים במקביל או במקום טיפול לילד יעילים אף יותר להבאת התוצאות הרצויות. כול תהליך טיפולי מתחיל באינטייק עם ההורים, בו אנו ננפה יחד את הקשיים ונחליט איזו דרך טיפולית תהיה היעילה ביותר.

עוד קצת עליי:

את התואר הראשון בחינוך (B.Ed) ואת ההסבה לעבודה סוציאלית (B.S.W) למדתי באוניברסיטה העיברית בירושלים. את התואר בעבודה סוציאלית קלינית (M.S.W) למדתי באוניברסיטת ישיבה בניו יורק ואת לימודי הסטאז' עשיתי בטורונטו שקנדה. במהלך השנים עברתי התמחויות שונות בתחום ההורות כגון הסמכה בטיפול דיאדי במכון תל"ם, הכשרה בהדרכת הורים במכון אדלר. כמו כן, עברתי הכשרות רבות ומגווונות גם בתחום הטיפול בילד כגון הכשרות ייעודיות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים לטיפול בחרדות, קשיים חברתיים, קשיי ויסות , אימון ילדים עם הפרעות קשב, טיפול התנהגותי, מיינדפולנס ועוד.

בנוסף להכשרות, במשך למעלה מ 20 שנה עבדתי עם הורים, ילדים ונוער במסגרות שונות ובתפקידים שונים ומגוונים כגון מכון להתפתחות הילד, ביה"ס לנוער בסיכון, גן תקשורת לילדים על הספקטרום, מעונות רב תכלתיים, ריכוז תוכניות טיפול ביתיות בהורות לאוכלוסיית הרווחה ועוד. במהלך השנים ריכזתי והדרכתי צוותים חינוכיים, סטודנטים לעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה ועוד.

אחרי שנים של לימודים ועבודה במסגרות שונות עם ילדים והורים, אני מביאה בעבודתי תובנות וכלים שונים מתחום הטיפול הדינמי, הטיפול הקוגניטיבי -התנהגותי,האימון, המיינדפולנס ועוד. דרך עבודתי היא מערכתית ופונה בעת הצורך לילד, להוריו, לבית הספר או לסביבות הרחבות יותר הרלוונטיות.

טיפול לילדים המתקשים במיומנויות חברתיות

זה שובר לנו את הלב בתור הורים כשהילדים שלנו בודדים לא יוצרים קשרים חברתיים משמעותיים. זה עוד יותר מרסק לנו את הלב, אם הילד שלנו הוא קורבן להצקות ולחרם חברתי.  קושי בכישורים חברתיים עלול לפגוע קשות בדימוי העצמי של הילד, בחוויות הילדות שלו ובשמחת החיים שלו, כמו גם לעצב את דפוסי יחסיו בעתיד. קשיים חברתיים יכולים לנבוע מסיבות שונות כמו: חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך וביישנות, אימפולסביות, קשיים במודל היחסים, ארגון תכנים ופתרון בעיות, קשיי תקשורת ועוד.
בטיפול הממוקד מיומנויות חברתיות, אנו מתחילים במיפוי של הקשיים הספציפיים לאותו הילד והתאמת דרך הטיפול המתאימה ביותר לקשיים ספציפיים אילו. אנו משתמשים בעיקר במודל של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, בו אנו עובדים על שינוי סכמות חשיבה בעייתיות יחד עם למידה ותרגול דפוסי התנהגות מועילים ואדפטיביים יותר. במקביל, בעבודה הרגשית אנו נאתר את הכוחות והחוזקות של כל ילד, על מנת לעלות את הדימוי העצמי שלו ולייצר אצלו חוסן רגשי שיסייע לו בהתמודדות מול האתגרים והקשיים החברתיים אותו הוא חווה.                                                                                                                                                     החלק האופטימי בכול הסיפור -מיומנויות חברתיות בהחלט אפשר ללמד ולשפר!!
התהליך הטיפולי ממוקד מיומנויות חברתיות קצר יחסית וניתן לראות תוך זמן קצר שינויים מרחיקי לכת.

איך עושים את זה עם ילדים?

עם ילדים אנו כמעט תמיד עובדים דרך כלי משחק וכלים יצירתיים שונים המותאמים לכל ילד. המשחק הוא כלי מצוין ליצירת קשר ולבניית יחסי אמון, בנוסף להיותו כלי הבעה ותקשורת טבעי בקרב ילדים. המשחק מאפשר הבעה של תכנים רגשיים מורכבים ומופשטים שהילדים עדיין אינם יכולים להביע במילים. אנו משתמשים בכלי משחק בכל גווניהם, משחקי דמיון ויצירה, משחקי קופסא ושולחן רגשיים, משחקי תפקידים וכדומה. כמובן שהמשחקים הופכים את הטיפול לחוויה של הנאה, כיף ועניין, דבר שמגביר את המוטיבציה לתהליך, את הרצון לבוא לטיפול ותורמים להצלחתו!! במיומנויות חברתיות אנו נחזק את הדימוי העצמי ונעבוד על שינוי סכמות חשיבה בעיתיות ( כמו"אני לא אהוב", "אני לא מסוגל להתמודד", "כולם תמיד נגדי"). כמו כן, נלמד ונתרגל דפוסי התנהגות מועילים ואדפטיביים יותר לתקשורת חברתית כמו למשל, תרגול מיומנויות שיח רגשי ותקשורת רגשית, תרגול של דרכים אפשריות להצטרפות לקבוצה, עבודה על מיומנויות לוויסות רגשי ופתרון בעיות, התמודדות עם קונפליקטים והצקות ועוד.

התמודדות עם הקנטות:                                               קטע משיחה בתוך טיפול עם ילד בן 11:
את לא מבינה ד' התחיל להקניט אותי ….אז דיברתי לעצמי בראש כמו שתרגלנו שהכי חשוב עכשיו זה להישאר רגוע ואפילו לחייך אליו ולהראות לו שמה שהוא עושה לא מזיז לי… אמרתי לעצמי שהפעם אני אראה לו שאני חזק יותר ממנו ולא אתן לו את ההנאה בלעצבן אותי ולהרוס לי את היום!!
ד' המשיך והתחלתי להרגיש את הכעס עולה לי בראש ולבעור לי באוזניים….אז נשמתי והוצאתי את המתח דרך הידיים כמו שלמדנו ולחצתי על הכדור סקוושי שהיה לי בכיס-ושוב אמרתי לעצמי שאני חייב לנצח במשחק!!!
ד' מתחיל כרגיל "יא שמן" אני עונה לו ברוגע ולאט כמו שהתאמנו יחד: "ואהו תודה על המידע, מזל שיש אותך לגלות לי את זה" הסתובבתי והלכתי.

(טכניקה הרפייה מהירה של נשימות)

אנו ננתח מצבים מחיי היום יום ונבחן אילו משקפי עיוותי חשיבה לבשנו בכול סיטואציה

(מתוך המשחק "לשחק cbt",שלי זאנטקרן-המרכז לוויסות רגשי)

"שיעורים שלא למדנו לא פיתחנו"

טיפול בילדים עם קשיים בוויסות הרגשי והתפרצויות זעם:

מכירים את זה שהילד נשכב על רצפה בקניון וצורח בקולי קולות אחרי שלא הסכמתם למשהו שרצה? מכירים את הטלפון הזה מהגננת/ מורה שמספרת שלא מבינה מה קרה לילד שלך, ואיך הוא פתאום הגיב בקיצוניות מפתיעה וחסרת שליטה? אם כן ,אז ייתכן שהילד שלכם סובל מקשיים בוויסות הרגשי וויסות רגשי הוא היכולת שלנו לשאת ולהכיל תסכול ולהגיב באופן פרופורציונלי עבור אותו תסכול. קשיים בוויסות הרגשי מתבטאים בעיקר בקושי להסיח את הדעת מרגשות (הצפה רגשית), חוסר יכולת לנהוג ביעילות ובחוסר יכולת לחזור למצב מאוזן (התפרצויות זעם, אימפולסיביות ותוקפנות מוגזמים ובלתי נשלטים וכדו').את הוויסות אנו רוכשים עוד בתקופת הילדות. כך אנו רואים כי התינוק הקטן זקוק לנו שנרגיע אותו בזמן לחץ וחרדה, אך עם ההתפתחות התינוק לומד לאט לאט כיצד הוא אמור להרגיש במצבים מסוימים וכך הוא מתחיל לזהות את רגשותיו, לנהל אותם בצורה מותאמת ולהגיב באופן מועיל ומותאם.אז מדוע בכול זאת יש ילדים מסוימים שרק איתם אנחנו צריכים "ללכת על ביצים"? מדוע בכול זאת יש ילדים שרק להרגיע אותם זה מסע התשה בפני עצמו?
היום אנו יודעים בהחלט שיש ילדים שמתקשים יותר בוויסות הרגשי. מחקרים מצאו כי ילדים הסובלים מהפרעות קשב, הפרעות חרדה, קשיים בהתפתחות השפה ועוד, נוטים לסבול יותר מקשיים בוויסות הרגשי ונוטים יותר להתפרצויות זעם. מחקרים נוירולוגים מצאו כי אצל ילדים אילו יש רמת קישוריות נמוכה בין החלק הפרונטלי של המוח (האחראי על ויסות ופתרון בעיות), לבין המגדלה (החלק של הרגשות וההתנהגויות ההישרדותיות). 

החלק האופטימי הוא שהמוח שלנו הוא גמיש- בעיקר בגילאים צעירים!!

בטיפול אנו נעסוק בזיהוי מגוון הרגשות ותפקידן והכרה וחיבור לתחושות הגוף הנלוות אליהן . נלמד על טכניקות הרגעה ודרכי התמודדות יעילים יותר לניהול מצבי כעס ותסכול. נדאג לחשוף את הילד לתסכולים "קטנים" וכך לאט לאט הוא ילמד להתמודד, להירגע ,לדבר על התסכול ולהגיב באופן מווסת ומותאם יותר. כך בעצם נחזק את הקשר בין החלק הפרונטלי של המוח לבין ה"מיגדלה", במטרה שבסוף התהליך החלק הפרונטלי ידע טוב יותר לעצור ו"לאלף" את המגדלה להגיב בהתאמה ובמידתיות. חשוב לדעת, כי גם קשיים בוויסות הרגשי לעיתים חולפים עם הבשלות. אומנם, בחלק מהמקרים קשיים בוויסות הרגשי שלא טופלו יכולים להוביל להפרעות התנהגות, לפגוע ביחסים במשפחה ועם חברים ואף לפתח דיכאון וחרדה בעתיד.

איך עושים את זה עם ילדים?

עם ילדים אנו כמעט תמיד עובדים דרך כלי משחק וכלים יצירתיים שונים המותאמים לכל ילד. המשחק הוא כלי מצוין ליצירת קשר ולבניית יחסי אמון, בנוסף להיותו כלי הבעה ותקשורת טבעי בקרב ילדים. אנו משתמשים בכלי משחק בכל גווניהם, משחקי דמיון ויצירה, משחקי קופסא ושולחן רגשיים, משחקי תפקידים ועוד. כמובן שמשחקים הופכים את הטיפול לחוויה של הנאה, כיף ועניין, דבר שמגביר את המוטיבציה לתהליך, את הרצון לבוא לטיפול ותורמים להצלחתו!!

הטיפול בוויסות הרגשי אצל ילדים עוסק בעיקר במשחקי רגשות שונים על מנת ללמוד על רגשות ותפקידן, נצייר ונלמד איפה אנו מרגישים את הרגשות בגוף, דבר שיתן לנו "נורות אזהרה" מתי זה הזמן להפעיל את "כוח המוח"/ "כלי הנשק הסודיים" ולהירגע לפני שמגיבים. בטיפול נדאג לחשוף את הילד באופן הדרגתי לתסכולים ועל ידי כך נלמד ונתרגל תגובות מידתיות במצבים שונים בחדר הטיפול ומחוצה לו. במשך התהליך הילד ילמד כי לא תמיד ניתן לשלוט ברגש השלילי שמתעורר, אך בהחלט ניתן ורצוי לשלוט בתגובות שלנו במצבים אילו.

ציור ה"איש המרגיש"- חיבור לתחושות גוף ורגשות

גומיות האימפולסיביות שלי (כול אתגר והגומיה שלו-למשוך לפני שעונים תשובה בכיתה, למשוך לפני שעונים תשובה מרצה)

המשחק "תפוס את הרגש" של שלי זאנטקרן(המרכז לוויסות רגשי)

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

ילדים עם קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות פעמים רבות זקוקים לסיוע בתחום ההתנהלות היומיומית והתחום ההתנהגותי-רגשי.   מבחינת ההתנהלות היומיומית הם מתקשים בד"כ בניהול זמן, בהתארגנות, בארגון והתמדה במילוי משימות ועוד. מבחינה רגשית, בעלי  ADHD מקבלים יותר פידבקים שלילים מהסביבה והם מגלים לעתים קרובות שינויים במצב הרוח, התפרצויות כעס, נטייה מוגברת לסבול מחרדות ו/או דיכאון, דימוי עצמי נמוך ונטייה לדפוסי חשיבה שליליים ("כולם תמיד"/ "אין פה שום דבר שמעניין אותי"…). יש לציין כי מחקרים בתחום הרגשי מצאו כי אצל רוב בני האדם יש נטייה לחשיבה שלילית (הנובע ממנגנון הישרדותי), אבל אצל ילדי קשב נטייה זאת מוגברת אף יותר. הסיבה לכך היא שילדים "רגילים" מסוגלים "לכבות" את החשיבה השלילית ולחזור לפעילות ועשייה, אבל אצל ילדי הקשב גם חלק זה, כמו חלקים רבים, בעוררות גבוהה יותר וכמעט אף פעם לא נכבה. בטיפול עם ילדי הקשב אנו נשלב כלים יעילים מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ועולם האימון. המודל הטיפולי קצר יחסית (בין 4 ל 6 חודשים) ובנוי מרצף של ארבעה שלבים: היכרות, העצמה ופסיכו-חינוך על הפרעת קשב, קביעת מטרות טיפוליות ובניית אסטרטגיות ורכישת דפוסים יעילים ואדפטיביים יותר.

אז איך עושים את זה עם ילדים ?

עם ילדים אנו כמעט תמיד עובדים דרך כלי משחק וכלים יצירתיים שונים המותאמים לכל ילד. המשחק הוא כלי מצוין ליצירת קשר ולבניית יחסי אמון, בנוסף להיותו כלי הבעה ותקשורת טבעי בקרב ילדים. אנו משתמשים בכלי משחק בכל גווניהם, משחקי דמיון ויצירה, משחקי קופסא ושולחן רגשיים, משחקי תפקידים ועוד. כמובן שמשחקים הופכים את הטיפול לחוויה של הנאה, כיף ועניין, דבר שמגביר את המוטיבציה לתהליך, את הרצון לבוא לטיפול ותורמים להצלחתו!!

הטיפול הרגשי לידי קשב בנוי כאמור ממודל ממוקד וקצר יחסית. עבור קשיי ההתנהלות היום יומית אנו נלמד ונתרגל אסטרטגיות ניהול זמן והתארגנות, נעסוק בבחירת והצבת יעדים ומטרות, תוך דגש על אסטרטגיות ודרכי פעולה יעילות יותר. בחלק של העבודה הרגשית, אנו נעסוק בפסיכו-חינוך על הפרעת הקשב,נעבוד להעלאת הדימוי העצמי אל מול הפידבקים השלילים, נעסוק בזיהוי ושינוי סכמות חשיבה שליליות תוך למידת טכניקות של חיבור לתחושות גוף והרגעה. 

המתנות שיש לי בזכות ההפרעת קשב שלי (בלון ורוד) והצדדים הפחות נחמדים שלה (בלון סגול)

בניית סדר יום שבועי תוך התייחסות למה חשוב לי ומה דחוף לי ויצירת איזון ביניהם

Two young boys shouting in mother's ears outdoors

הדרכת הורים:

בעוד שטיפולים רגשיים עם הילד או הילדה יכולים להיות יעילים, רבים המקרים כי הדרכת הורים במקביל או במקום טיפול לילד יעילים אף יותר להבאת התוצאות הרצויות.  כול תהליך טיפולי מתחיל באינטייק עם ההורים, בו אנו ננפה יחד את הקשיים ונחליט איזו דרך טיפולית תהיה היעילה ביותר.בהדרכת ההורים, אנו נעמיק ונלמד להרחיב מעט את הפרשנות וההתנהלות האוטומטית והאינטואיטיבית שמאפיינת שטחים רבים בהורות. נעמיק בשטחים שבהם יש צורך להרחיב מעט את הפרשנות, כדי להבין למה הילדים שלנו באמת זקוקים על מנת להתפתח טוב ונכון יותר.

כמו כן, עולמו של הילד בוודאי אינו מתקיים בוואקום של חדר הטיפול. על כן, שיתוף ההורים בתהליך משמעותי מאוד על מנת שהילד יתרגל ויישם את המיומנויות ודפוסי ההתנהגות הנלמדים בטיפול, גם בחיי היום יום ובסביבות האחרות המקיפות אותו. הקשר עם ההורים גם במהלך טיפול בילד הוא רציף ומתקיים במהלך השבוע בעת הצורך, גם מעבר לשעות ההדרכה והטיפול הקבועים.

ההורות הוא אחד התפקידים הכי חשובים ומשמעותיים של חיינו,

אז איך יכול להיות שאין לנו אפילו הוראות הפעלה?

נעים מאוד, שמי לימור פרנקו,

מטפלת ריגשית והתנהגותית לילדים ומדריכת הורים. איך אני יכולה לעזור?

052-4831204

הקליניקה ממוקמת בגני תקווה

Limorfranco8@yahoo.com

כל הזכויות שמורות לימור פרנקו @ 2024

תפריט נגישות

Scroll to Top